אורי בן אילזה ופריץ וייסלר נולד בגבעת-ברנר בשנת 1943 נפל על גדות תעלת סואץ ב- 8 ביולי 1967
אורי בן צבי אילזה ופריץ אח למרים וחגי, נולד ביום כ”א באדר ב’ תש”ג 27.3.1943 בגבעת ברנר. עם סיום בית הספר יצא לשנת הדרכה בתנועת ‘המחנות העולים’ ובאוגוסט 1962 גויס לצה”ל.
אורי התנדב לשרת ביחידת סיור של פיקוד הדרום ומשם הוא נשלח לקורס צניחה, קורס מ”כים וקורס קצינים. עם שחרורו מצה”ל חזר למשק ועבד כמסגר אחזקה במפעל “מטר” אשר בקיבוץ.
קריאה בספרי הגות, היסטוריה, פוליטיקה וספרות קלאסית היו בין עיסוקיו האהובים כמו גם האזנה למוסיקה. אורי הדריך בחברת הילדים, היה בוועדת חברים ואף היה חבר המועצה. איש חברה התורם מכישוריו בכל הזדמנות של התנדבות אך בצניעות ובפשטות “צברית”.
אורי נשא לאשה את חברתו זהבה שהצטרפה לקיבוץ, קור רוחו ושיקול דעתו אפיינו את כל מעשיו גם בשעות הקשות שלו בשעת מלחמת ששת הימים אשר בה השתתף באומץ לב, בעוז רוח ובסמכות טבעית.
בקרב על מוצבי רפיח אשר בו שירת אורי כמפקד מחלקה בפלוגת הסיור ביום הראשון לקרבות מלחמת ששת הימים, בשעת ההסתערות על אחד המוצבים, נפגע הזחל”ם שלו על ידי מוקש כמה מאנשיו והוא ביניהם נפצעו. בכל זאת חזר אורי לזחל”ם, הפעיל את המקלע הבינוני וירה לעבר העמדות בטווח קצר ביותר תוך כדי שהוא מפקד על פינוי הפצועים.
בגמר הקרב הזה סירב להישלח לטיפול רפואי והמשיך לבצע את המשימות שהוטלו על יחידתו. ביום ל’ בסיוון תשכ”ז 8.7.1967 נפל בקרב ליד תעלת סואץ באזור קנטרה כתוצאה מפגיעת פגז ישיר בעמדתו.
אורי הניח את זהבה רעייתו שהייתה בהריון עם בנו יאיר-אורי שנולד כארבעה חודשים לאחר נפילת אביו, אורי הובא למנוחת עולמים בקיבוצו.
על גבורתו בקרב רפיח של ששת הימים צוין אורי לשבח וקיבל את עיטור הגבורה.
