ראובן בן רינה ואיתמר בורנשטיין נולד בגבעת-ברנר בשנת 1942 נפל בבסיס אבו-רודס בסיני ב- 6 באוקטובר 1973
ראובן נולד בינואר 1942 בגבעת ברנר בן בכור להוריו רינה ואיתמר ואח ליעקב ורותי. כשהיה ראובן בן 8 החליט איתמר אביו שעבד בהובלת זיפזיף לבניין בקיבוץ פלמחים, לקחת את בנו לרחצה בים. כשחזרו בשעה מאוחרת הלך ראובן לחדר האוכל של הילדים ובדרך הוכש ע”י נחש. הילד הקטן והאמיץ התגבר על הכאב ולא אמר דבר לילדים כי הייתה זו שעת האוכל של ה’גדולים’ והוא לא רצה להראות את חולשתו. לאחר שהתמוטט הובהל לבית החולים בתל אביב נאבקו הרופאים על חייו ועל רגלו שהייתה בסכנת קטיעה.
מאירוע זה יצא ראובן עם צליעה קלה ברגל אחת, ילדי בית הספר ידעו שרק ילד כראובן יכול להתאושש מההכשה אך כדרכם הדביקו לו, את הכינוי ‘ראובן סוס’. ראובן התגבר על פציעתו והפך להיות ספורטאי מצטיין בעיקר בתחום הריצות הארוכות ושחייה.
בעת איחוד ענף הפלחה והמספוא בגבעת ברנר לענף גידולי שדה (עג”ש), היה ראובן מראשוני העובדים בענף חדש זה. עם הגיוס לצבא הוברר כי בעיה רפואית מונעת ממנו להגשים חלום של יחידה קרבית. ראובן לא ויתר, נאבק בוועדות רפואיות, הוכיח בריצת שדה את כושרו והצליח בסופו של דבר לשכנע את מפקדיו לשבצו בצנחנים שם סיים מסלול והמשיך לקורס קצינים.
לאחר שחרורו מהצבא התחתן ראובן עם נירה והקים את ביתו בקיבוץ דפנה שם עבד כמרכז ענף הכותנה.
ראובן התגייס לצבא הקבע ושירת כקמב”ץ בצפון, מאוחר יותר עבר לשרת באבו רודס אשר בסיני כסגן מפקד הנפה. ראובן ראה בצבא הקבע את ייעודו וחשב להתקדם במסלול הצבאי.
ראובן נפל ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים באבו רודס כקצין בדרגת רס”ן והובא למנוחות בגבעת ברנר.