אלעד בן עדה ושאול שילה נולד בגבעת ברנר בשנת 1972 נפל באסון צאלים ב’ ב- 5 בנובמבר 1992
אלעד שילה נולד בגבעת ברנר בשנת 1972 לעדה ושאול שילה, אח לאורי, רוני ורועי. עברה עליו ילדות מאושרת והוריו זכו לגדלו בביתם החם בתקופה בה עבר הקיבוץ ללינה משפחתית. אלעד אהב את בית הספר ועל תקופה זו מספרת שני: “בבית הספר תמיד היינו מעתיקים ממנו, הסיכומים אצלו היו לעניין. הוא אהב מאד את האווירה של בית הספר, המורות אהבו אותו”. ומוסיפה המורה שלו מכיתה ז’: “אני זוכרת את החיוך המקסים, היכולת להביע דברים בצורה בוגרת והכוח לעמוד על דעתו גם אם עמד בודד מול קבוצה גדולה”.
אלעד היה ספורטאי מצטיין, מגיל צעיר נכבש למשחק הכדור-מים. בריכת השחייה הייתה לביתו השני וההישגים לא אחרו לבוא. הוא סחף את חבריו לקבוצת הנוער להתמיד ולהתאמן והם הגיעו להישגים נאים. דוד סגל, מלווה קבוצות הכדור-מים מספר: “הוא שיחק בתפקיד חלוץ, והיה מבקיע את רוב השערים במשחקים בצורה מתוחכמת, תאווה לעיניים. על אף התבלטותו, נשאר תמיד שקט וצנוע”. יגאל בך, המורה שלו לחינוך גופני הוסיף: ” קו דומיננטי עובר כחוט השני באישיותו הקורנת והוא היכולת לשלב נועם הליכות וחיוך מאיר עם נחישות, דבקות במטרה ויכולת מנהיגות”. אלעד עבר את בחינות הבגרות בהצטיינות. לפני שהתגייס נסע עם שניים מחבריו לטיול ביוון והותיר אחריו יומן מסע שכתבו בצוותא.
בנובמבר 1990 גוייס אלעד לצה”ל. בשל מגבלה רפואית לא יכול היה לשרת כחייל קרבי, אך אלעד שאף להגיע לשירות מעניין ומשמעותי, התנדב ליחידה מובחרת והתקבל אליה כסמל מבצעים. כעבור זמן נשלח לקורס קצינים וסיים כחניך מצטיין. חברו יהודה מקורס הקצינים מספר: “בניגוד לכל המנהיגים הקולניים אלעד מנהיג דומיננטי בשקט.
אלעד חזר ליחידתו כקצין הדרכה. בחופשותיו הירבה לבלות עם חבריו בים ובטיולים ברחבי הארץ, אותה הכיר לאורכה ורוחבה. אלעד כתב מכתבים רבים, באחד מהם כתב לידידתו יעל בעקבות אסון שארע ביחידה: “פתאום אתה מבין עד כמה החיים ארעיים, עד כמה הכל זמני, הכל מתגמד ונעשה חסר חשיבות.”
בנובמבר 1992 נהרג אלעד בתאונת אימונים בבסיס צאלים במהלך תרגול לפעולה מבצעית. עמו נהרגו עוד 4 חיילים מסיירת מטכ”ל. בין הסופדים על קברו היה עמיר לוי שאמר: “הוא היה כל מה שהורים, הבית הזה ,הארץ הזאת ואת אדמה הזאת יכולים לבקש”. הובא למנוחות בגבעת ברנר. מדי שנה מתקיים “טורניר הבנים”, תחרויות כדור-מים ושחיה לזכר אלעד, משה אהרון ומתן ינקלביץ.
